בנם הבכור של הלית וירון. נולד ביום ה' באלול תשס"ד (22.8.2004) בברקן. אח לעומר.

הראל גדל ביישוב הקהילתי ברקן שבשומרון. למד בתיכון "אורט יובלי אריאל" באריאל במגמת הנדסת מכטרוניקה וסיים את לימודיו בהצטיינות.

סיפרה המחנכת שלו בתיכון: "היית רכון על השולחן בבית הספר, מתעסק בעניינך, שקט, ואז פתאום בלי התרעה היית זורק הערה שנונה, מצחיקה, בדיוק במטרה. ידעת להגיד את המשפט המדויק, ואז לחזור לשקט הפנימי שלך". היא הוסיפה שזכתה ללמוד ממנו חריפות שכל וכושר שיפוט "והכי-הכי שקט עוצמתי".

הטסת טיסנים היתה אחת מאהבות חייו. כבר בגיל שתים-עשרה החל הראל להתחרות בתחרויות טיסנאות בישראל, ובגיל חמש-עשרה ייצג את מדינת ישראל בזירה הבינלאומית. מאז - זכה בפרסים רבים ובמקומות ראשונים, ונחשב לכוכב עולה ולספורטאי מוביל בקהילת הטיסנאות הישראלית והעולמית.מעבר להישגים האישיים, היה מוקד השראה ודמות לחיקוי עבור רבים. הוא הדריך במחלקת האווירובטיקה המדויקת (IMAC) של קלוב התעופה, ושימש כמדריך מוערך גם במחנה הטיס של חברת "הארה".

יצירתיותו וכישרונותיו לא הסתכמו רק בתחום הטיסנאות. הראל היה נגן גיטרה מוכשר ואהב מאד מוזיקה. גם בעולם הקולינריה בלט בכישרון ובטוב טעם, כשהפך כל ארוחה פשוטה לחוויה ייחודית ובלתי נשכחת.

בהראל הייתה רגישות יוצאת דופן. הוא תמיד שם את האחרים לפני עצמו, עודד את סובביו ברגעי משבר באמצעות אישיותו האמפתית וחוש ההומור המיוחד שלו, והיה מסוג האנשים שיכולים להפוך יום רע לטוב פשוט בעצם נוכחותם.

ב-27.10.2022 התגייס לצה"ל ושירת בחיל האוויר. הוא הוכשר כמטיס חוץ של כלי טייס לא מאוישים, וחבריו ומפקדיו סיפרו שהיה חניך מבריק וחד, בעל נוכחות יוצאת דופן. לאורך כל מסלול ההכשרה שלו בלט ביכולת מקצועית מרשימה, ברצינות ובמחויבות חסרת פשרות.

בתפקידו כמטיס המשיך לחתור בעקביות למצוינות, ובטייסת 166 התבלט כמפעיל כטמ"מ (כלי טיס מאויש מרחוק) מצטיין. באופן טבעי ובהתאם לאופיו השואף להתקדם ולהשפיע, הגיע לקורס קצינים מלא במוטיבציה ובתשוקה לתרום מעבר לנדרש.

סיפר מפקדו: "סמכתי עליך לעשות דברים גדולים, מורכבים ומשמעותיים לא בגלל החיוך היפה שלך אלא בגלל התוצאה הסופית שהבאת. חדור מטרה, חותר למגע, חוצב בסלע. אין דבר שיעמוד בדרכך".

בדרכו הייחודית, יצר קשר וגשר בלתי אמצעיים בין גף טיסה לבין הגף הטכני בטייסת, ובכך הרשים רבים בחיל האוויר.

מכריו תיארו אותו כאדם ערכי וכחבר אמת שכולו נתינה, והוסיפו שהיה גלוי לב, כן וישר, לא חשש לומר את אשר על ליבו, אבל תמיד עשה זאת בצניעות וברגישות. אהבת האדם הייתה עבורו עיקרון מנחה שהוביל אותו להתייחס לכל אדם בכבוד ובשוויון ולראות את האחר בגובה העיניים, ללא מחיצות של גיל, ניסיון או מעמד. עם משפחתו ועם חבריו היו לו קשרים עמוקים והוא העתיר עליהם אהבה ואכפתיות.

באופיו נודע כאופטימיסט מושבע שראה את מחצית הכוס המלאה, מצא את הטוב בכל מצב והשכיל להפוך כל אתגר להזדמנות. האופטימיות שלו הייתה מדבקת והצליחה לרכך גם את הספקנים והציניקנים ביותר.

ב-7 באוקטובר 2023 פתח ארגון הטרור חמאס מרצועת עזה במתקפת פתע על ישראל. החלה מלחמה.

הראל התייצב מייד בטייסת, ולמן אותו הרגע לקח חלק פעיל ואינטנסיבי בלחימה וביצע מאות רבות של שעות טיסה מבצעיות, באומץ, במקצועיות, בכישרון ובמסירות.

סגן-משנה הראל קוריאט נפל בעת מילוי תפקידו במהלך המלחמה ביום י"ב בשבט תשפ"ה (9.2.2025). בן עשרים בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול בתל אביב. הותיר אחריו הורים ואח.

כתבה אימו: "הראלו היפה, אלוהים ברך אותי בילד הכי מושלם. אדם מיוחד במינו, בעל לב ענק, נדיב ללא גבול, נותן מעצמו ועוזר לכולם גם מבלי שהתבקש וללא ציפייה לתמורה. אהוב ואוהב שהיה מושא להערצה של כל מי שזכה להכיר אותך. הכול בצניעות ובשקט בלתי רגילים. שילוב של אישיות נדירה וכישרונות יוצאי דופן בכל תחום בו עסקת. היית לוחם וציוני, היחיד שיצא לקצונה מבין מסיימי הקורס שלך בשנים האחרונות. רצית לתרום ככל האפשר למדינה שאהבת כל כך. יכולת להיות ספורטאי מצטיין אך העדפת שירות עם משמעות ונתינה רבים יותר. אנחנו, המשפחה והמדינה הפסדנו הפסד שלא ניתן להביע במילים עם נפלך.

"Legends never die", הראל, כמוך. מורשתך אשר התבססה בפרק זמן כה קצר תהה נר לרגלינו תמיד. אוהבים אותך לנצח".

כתב אביו: "הראלי בננו האהוב, אדם שכולו אור. היית בראש ובראשונה אדם ערכי, בעל מוסר פנימי עמוק ותחושת אחריות לסובבים אותך. אנו, המשפחה, תמיד עמדנו בראש סדר העדיפויות שלך. הצניעות אפיינה אותך לצד חיוך ביישני שחדר ישר אל הלב. מילאת את תפקידך הצבאי בהצטיינות יתרה ומתוך תחושת שליחות ומחויבות עמוקה. נפילתך הותירה חלל עמוק בליבנו. דמותך, ערכיך והאור שהפצת ילוו אותנו לעד".

הראל מונצח באנדרטה בהר הטייסים לזכר לוחמי חיל האוויר שנפלו בעת שירותם, בבסיס חיל האוויר פלמחים, ובאנדרטה בברקן לזכר נופלי המועצה האזורית שומרון.

באתר האינטרנט של תיכון "אורט יובלי אריאל" יש עמוד לזכרו.

בתערוכה "כאבי רפאים" שנערכה ביפו באביב 2025, הציגה אימו ציור של ציפור שחורה על רקע כתום-בוער והסבירה: "זה סמל הטייסת – ציפור אש, הפניקס, עוף החול... קמה לתחייה מהלהבות ומחפשת דרך לצאת מהשבר, מהחורבן, מהאפר ומהשכול. ציפור הנצח מסמלת בעיני את התקווה שניפגש שוב".

הפזמונאית תלמה אליגון רוז הקדישה שיר שלה לעילוי נשמתו: "נער עם כנפיים / ממריא אל השמיים / נוסק אל השחקים // נער טוב עיניים / עלם גבה קומה / של טוּב ושל חוכמה / עלם שכולו נשמה // נער עם כנפיים / הראל של נתינה / עשרים שנה של מתנה / עשרים שנה של אהבה / אין סופית // נוח בשלום, הראל / על כנפי השכינה / רחף בין כוכבים / נסיך קטן שלנו // עכשיו אתה אראל / מלאך עטור כנפיים / אחד בדור / מלאך האור / והתבונה / הראנו באפלה / את הדרך הנכונה".